ונילה וידה של שטראוס זכתה בפרס חדשנות; מצליחה להפיק וניל טבעי שנמצא במחסור
ונילה וידה נרגשת זכתה בפרס החדשנות הגלובלי לסטארט-אפים של Fi אירופה לשנת 2022. Fi היא תערוכת מרכיבי המזון הגדולה בעולם. התחרות מספקת לסטארט-אפים את ההזדמנות להציג את הרעיונות שלהם בפני חבר מושבעים של מומחי מו"פ, משקיעים ונציגי חברות גדולות בתעשיית המזון והמשקאות. במסגרת התחרות נבחרו 20 סטארט-אפים לגמר בחמש קטגוריות שונות.
ונילה זכתה בקטגוריית טכנולוגיית העיבוד החדשנית ביותר. על רקע הזכייה, אמר אורן זילברמן, מייסד שותף ומנכ"ל, ""אנו מודים לחבר השופטים על ההכרה ביכולות ובפוטנציאל של ונילה וידה ליצור השפעה אמיתית וחדשנית בשוק המרכיבים הטבעיים".
עוד בין ארבעת הזוכים בתחרות - הסטארטאפ הישראלי בראוול, המציע חלבון אלטרנטיבי המבוסס על אצות. כמו כן, בין 20 החברות שהגיעו לגמר, שני סטארטאפים ישראלים נוספים: מאוולאק המציעה חלבון פונקציונלי המופק מקולסטרום (חלבוני חלב אם) של בקר, ורי-שוגר המציעה סוכר המאפשר את הפחתת היקף השימוש והורדת הערך הקלורי.
ונילה וידה היא חברת פוד טק המרחיבה את השימוש בווניל טבעי עם אפשרויות טעם חדשות. באמצעות שיטות גידול מבוקרות ומוגנות בפטנט, ונילה וידה יכולה לספק לטענתה את פולי הווניל האיכותיים ביותר בעולם. החברה הוקמה לפני כשנתיים וחצי על ידי אורן זילברמן, מנכ"ל החברה שהיה פעיל בשוק האגרוטק ורז קריזבסקי סמנכ"ל הטכנולוגיה ושיכהן בתפקידים שונים באבוג'ן וטבע.
שותף נוסף להקמה ומבעלי המניות הוא שלומי קדוש המנהל את התחום החקלאי ולו ניסיון בניהול אופרציות בינלאומיות. החברה לטענת מנהליה היא הראשונה בעולם שהצליחה לפתח פתרון מסחרי לכל שרשרת הערך של הוניל - מהגידול ועד המוצר הסופי.
בתחילת השנה גייסה החברה שהוקמה בחממת הפודטק של שטראוס The Kitchen 11.5 מיליון דולר, בהובלת גוף ההשקעות Ordway. משקיעות נוספות בחברה - פיקברידג', קרן השקעות המתמחה בפודטק ; קיבוץ מעגן מיכאל ושטראוס, שכבר היתה מושקעת בחברה.
הפוטנציאל של הווניל
וניל הוא הטעם הפופולרי ביותר בעולם כש-95% מצריכת הווניל בעולם מבוססת על הווניל הסינטתי ולא על הטבעי שסובל מאיכות משתנה בגלל בעיות האקלים וגם שרשרת אספקה בעייתית. המפעלים מעדיפים את הסינטתי והבטוח למרות שבהגדרה מדובר על חומר פחות איכותי.

כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
השבבים לא יורדים מהכותרות - הם חומרי הגלם של הטכנולוגיה והמערכות האלקטרוניות ונחשבים למשאב לאומי; הם הבסיס למהפכת ה-AI והם במוקד המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסכין - כל מה שצריך לדעת על שבבים, שאלות ותשובות
שבבים נמצאים תמיד בכותרות - החברות הכי חמות בשוק מתעסקות בהם. אנבידיה מזנקת לשווי עתק בגלל הביקוש לשבבי ה-AI שלה, טייוואן הפכה למוקד גיאופוליטי בגלל מפעלי השבבים, סין וארה"ב במלחמת שבבים. אבל מה זה בעצם "שבב"? למה הוא כל כך חשוב? למה הוא כל כך יקר, מורכב ואסטרטגי? ומה הופך את תעשיית השבבים לאחת התעשיות הכי רגישות, מתוחכמות ורווחיות בעולם?
ובכן, שבב הוא רכיב אלקטרוני זעיר, שמכיל למעשה מיליונים ואפילו מיליארדים של טרנזיסטורים. מה זה טרנזיסטור? אפשר לחשוב עליו כמו על מתג קטן מאוד - כזה שמאפשר לחשמל לזרום או לא לזרום. בעזרת מיליארדי מתגים כאלה, אפשר לבנות מכונות חישוב המסוגלות לבצע משימות מתקדמות מאוד - חשוב, גרפיקה, בינה מלאכותית, עיבוד קול, ניהול חיישנים ועוד ועוד.
במילים פשוטות: השבב הוא "המוח" של כל מכשיר אלקטרוני מודרני - מטלפון נייד, דרך מברשת שיניים חשמלית ועד לוויינים בחלל. כמעט כל דבר שיש בו טכנולוגיה חכמה, פועל בזכות שבבים. הם קטנים, דקים כמו ציפורן, אבל טומנים בחובם עוצמה חישובית שלא הייתה קיימת אפילו במחשבים של נאס"א לפני כמה עשורים.
שבב הוא ה-"המוח"
שבב עשוי לרוב מחומר שנקרא סיליקון שזה סוג של חול שעבר תהליך טיהור ועיבוד מורכב במיוחד. הסיליקון הוא "מוליך למחצה", כלומר, הוא יודע להעביר חשמל, אבל לא תמיד. אפשר לשלוט בו. זו תכונה קריטית כדי לבנות רכיבים לוגיים, כאלה שמבצעים חישובים, השוואות והחלטות דיגיטליות.
- הישראליות שנהנות מהביקוש הגובר לשבבים
- הגבלות היצוא לסין מורידות את יצרניות ציוד השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התהליך שבו מייצרים שבב הוא אחד המורכבים בעולם. הוא מתרחש בחדרים נקיים יותר מחדר ניתוח, עם טמפרטורות ולחות מבוקרות, ובציוד שמחירו מאות מיליוני דולרים. לוח דק מאוד של סיליקון (כמו דיסקית שקופה) עובר עשרות שלבים - מדפיסים עליו דפוסים מיקרוסקופיים בעזרת לייזרים ואור אולטרה־סגול, מטמיעים בו חומרים, צורבים שכבות, חותכים, בודקים, עוטפים - ורק אז מקבלים את מה שנראה כמו חתיכה קטנה של פלסטיק שחור עם רגליים. מתוך אלפי השבבים שנחתכים מכל דיסקית - רק חלק עובר את כל הבדיקות בהצלחה. דרוש דיוק של ננומטרים, מיליארדית המטר.

פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
זוכי פרס נובל לפיזיקה: ג'ון קלרק מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה
במעגל חשמלי - ומה זה בשפה פשוטה?
ועדת פרס נובל השוודית הכריזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2025: ג'ון קלרק (John Clarke) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מישל דבורה (Michel H. Devoret) מאוניברסיטת ייל, וג'ון מרטיניס (John M. Martinis) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הזכייה מוענקת להם על "הגילוי של מנהור מכני קוונטי מקרוסקופי וכימות אנרגיה במעגל חשמלי", כפי שהוגדר בהודעת הוועדה הרשמית.
עבודתם הפורצת דרך הדגימה כיצד תופעות קוונטיות, כמו מנהור קוונטי וסופרפוזיציה, מתקיימות לא רק בסקאלה האטומית אלא גם במערכות חשמליות גדולות יותר. צעד זה שינה את הגבול בין הפיזיקה הקלאסית לקוונטית, והניח את התשתית למהפכה במחשוב הקוונטי, חיישנים מדויקים והצפנה בלתי ניתנת לפריצה.
ועם כל הכבוד לחגיגות האקדמיות, ננסה להבין איך עבודתם של החוקרים החשובים האלה אינה רק בגבולות התיאוריה אלא היא סמל להתקדמות מדעית שמתרגמת תיאוריות מופשטות לטכנולוגיות שמעצבות את העולם. ננסה להבין את עבודתו של כל אחד מהזוכים, נדגיש את תרומתו הייחודית, ונראה כיצד השלושה יחדיו יצרו תשתית שכבר משפיעה על תעשיות שלמות.
מהו מנהור קוונטי, ולמה הוא חשוב כל כך?
לפני הקוואנטים עצמם, בואו נסתכל רגע על הבסיס. בפיזיקה הקלאסית, חוקי ניוטון קובעים שכדור שמושלך לעבר קיר יתנגש בו ויחזור. הכדור לא ישבור את הקיר ולא "יחצה" מחסום אנרגטי אם אין לו את האנרגיה הנדרשת לכך. אבל במכניקת הקוונטים, שמתארת התנהגות חלקיקים זעירים כמו אלקטרונים או פוטונים, הכללים משתנים.
- קוואנטום מזנקת ב-25% - בוול-סטריט צופים אפסייד של 67%
- מניות הקוונטים מזנקות: ריגטי דיווחה על מכירות ראשונות ללקוחות עסקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלקיק יכול להיות במצב של גל-חלקיק, מה שמאפשר לו "למנהר", כלומר, לעבור דרך מחסום אנרגטי כאילו הוא לא קיים, בסיכוי קטן אך ממשי. התופעה אמנם נוגדת את ההגיון הפשוט, אבל היא נחקרה לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי מדענים כמו גאורג גמפרט ורונלד דה-בר, ובאמצעותה מסבירים תהליכים טבעיים כמו שרשרת הריאקציות בגרעין השמש או זרימת זרם חשמלי במוליכים.